פרויקט שממוקם במחצבת בנימינה ההופך מפעל בטון נטוש למתחם לינה ומרכז מבקרים השוכן בלב הפצע הנופי של המחצבה. 
המיקום נבחר כנקודת עצירה אסטרטגית עבור הולכי שביל ישראל ורוכבי האופניים באזור רמת הנדיב, במטרה לייצר חיבור פיזי ותשתית אירוח שחסרה כיום לאורך הנתיב.
התכנון נשען על קירות הבטון ההיסטוריים כעוגן מבני, תוך פעולת חציבה אדריכלית שפותחת את הקירות הסגורים לחלל זורם אל מול הנוף המשתקם. 
על בסיס זה צומחת מערכת עמודים המחזיקה אשכולות לינה מודולריים בבנייה קלה , המייצרים מעטפת נושמת ומוצלת המותאמת לאקלים המקומי ומאפשרת זרימת אוויר טבעית. 
דרך שימוש במדרכי רשת ובמנגנוני הצללה, המבנה מטשטש את הגבול בין המסה התעשייתית לטבע, והופך לנקודת עצירה אסטרטגית על שביל ישראל המשלבת מורשת, יצירה ואירוח.